1גמ' דף לב. מנא לן דאכפירה בב"ד הוא דמיחייבי ואכפירה חוץ לב"ד לא מיחייבי אמר אביי אמר קרא ויקרא ה׳:א׳ אם לא יגיד ונשא עונו לא אמרתי אלא במקום שאילו מגיד זה מתחייב זה ממון אבל שבועה בין בב"ד בין שלא בב"ד חייב אלא שאם השביע עליו חמשה פעמים חוץ לב"ד וכפר בבית דין חייב על כל אחת ואחת ואם השביע עליו חמשה פעמים בב"ד וכפר אינו חייב אלא אחת מפני שאינו יכול לחזור ולהודות:2מתני' דף לא: כפרו שניהן כאחת שניהן חייבין בזה אחר זה הראשון חייב כפר אחד והודה אחד הכופר חייב היו שתי כיתי עדים כפרה הראשונה ואח"כ כפרה שניה שתיהן חייבות מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן:3גמ' כפר אחד והודה אחד הכופר חייב דף לב: השתא בזה אחר זה תרוייהו קא כפרי אמרת הראשון חייב והשני פטור כפר אחד והודה אחד מיבעיא לא צריכא כגון שכפרו שניהם וקדם אחד מהן והודה בתוך כדי דבורו של חבירו והא קמ"ל דתוך כדי דבור כדבור דמי וכן הלכתא דקי"ל כל תוך כדי דבור כדבור דמי חוץ ממגדף ועבודת כוכבים ומקדש ומגרש והא דאמר ר"ש מה טעם מפני שאינן יכולין לחזור ולהודות לאחר תוך כדי דבור הוא אבל בתוך כדי דבור יכולין לחזור ולהודות ופי' תוך כדי דבור כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי:4והיכא דמנה זוזי לחבריה באפי סהדי ולא ידעי הנך סהדי אי הלואה יהבינן ניהליה או פרעון פרעינהו ניהליה או מתנה יהבינן ליה ואמר ליה לחבריה הב לי מנה דילי דיהבית לך ואמר ליה אידך לא היו דברים מעולם הוחזק כפרן ומחייב לשלומי ואי אמר הנהו זוזי דהוה מסיקנא בך נינהו אי נמי מתנה יהבתינון לי אפי' עדים רואין אותו כיון דלא ידעי דהלואה יהבינן ליה פטור מלשלם אבל נשבע שבועת היסת דלית ליה גביה ולא מידי דאמרינן דף לד. יתיב רב יהודה וקא מיבעיא ליה מנה לו מנה בפני פלוני ופלוני ועדים רואין5אותו מבחוץ מהו אמר ליה רב המנונא והלה מה טוען אי דאמר לא היו דברים מעולם הוחזק כפרן ואי דאמר במתנה נתתם לי כי אתו עדים מאי הוה אלמא יכול למימר מתנה נתתם לי ההוא גברא דאמר ליה לחבריה מנה מניתי לך בצד עמוד זה והוא אומר לא עמדתי בצד עמוד זה מעולם אתו סהדי ואסהידו ביה דאשתין מים בצד אותו עמוד אמר ר"ש בן לקיש הוחזק כפרן אמר ליה רבא כל מלתא דלא רמיא עליה דאיניש עביד לה ולאו אדעתיה וכן הלכתא:6מתני' משביע דף לה. אני עליכם לכשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אלו פטורין מפני שקדמה שבועה לעדות:7גמ' ת"ר משביע אני עליכם לכשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל ויקרא ה׳:א׳ והוא עד או ראה או ידע שקדמה עדות לשבועה ולא שקדמה שבועה לעדות:8מתני' עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם אם אתם יודעים לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אלו פטורין עד שיהא מתכוין להם:9גמ' אמר שמואל אפילו עדיו עומדין לו בצדו פשיטא לא צריכא דמחוי עילויה מהו דתימא כמאן דיחדינהו דמי קמ"ל תניא נמי הכי ראה סיעה של בני אדם ועדיו ביניהם אמר להם משביע אני עליכם אם אתם יודעים לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל והוא עד והרי לא ייחד עדיו יכול אפילו אמר כל העומדין כאן ת"ל והוא עד והרי ייחד עדיו:10מתני' אמר לשנים משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני אם יודעים אתם לי עדות שתבואו ותעידוני והם יודעים לו עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אלו פטורין שילח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע משביע אני עליכם אם אתם יודעים לו עדות שתבואו ותעידו הרי אלו פטורין עד שישמעו מפי התובע משביע אני עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אלו חייבין בשמים ובארץ הרי אלו פטורין באל"ף דל"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ורב חסד ובכל הכינויין הרי אלו חייבין
